|
נוֹתְרוּ לִי עוֹד כִּמְעָט כֹּל שִׁנַּי
כֹּל שְׂעָרוֹתַי וְכִמְעַט שֶׁאֵין בִי שֵׂיבָה
אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה אוֹ לְהִמָנַע
לְטַפֵּס בְּדִלוּג עַל סֻלָם
וְאַרְבָּעִים מֶטְרִים לָרוּץ אַחַרֵי אוֹטוֹבּוּס
כְּלוֹמַר, אֵין אֲנִי חַיָּב לָחוּשׁ אֶת הַזִּקְנָה
אַךְ הַבְּעָיָה הַקָּשָׁה הִיא שֶׁפָּעַם
עַל פְּרָטִים אֵלֶּה לֹא נָתַתִּי אֶת הַדַּעַת.
|
Todavía tengo casi todos mis dientes
casi todos mis cabellos y poquísimas canas
puedo hacer y deshacer el amor
trepar una escalera de dos en dos
y correr cuarenta metros detrás del ómnibus
o sea que no debería sentirme viejo
pero el grave problema es que antes
no me fijaba en estos detalles.
|
