הַגִּיטָרָה
פדריקו גרסיה לורקה

La Guitarra
Federico Garcia Lorca

הַגִּיטָרָה פּוֹרֶצֶת
בְּבֶּכִי.
נִשְׁבַרִים גְּבִיעֵי
הַשַּׁחַר.
הַגִּיטָרָה פּוֹרֶצֶת
בְּבֶּכִי.
לַשָּׁוְא
לְשָׁתְקָה.
לֹא נִתָּן
לְשָׁתְקָה.

Empieza el llanto
de la guitarra.
Se rompen las copas
de la madrugada.
Empieza el llanto
de la guitarra.
Es inutil
callarla.
Es imposible
callarla.

מִתְיַפַחַת חַד-גְוַנִית
כְּבְּכִיָּת הַמָּיִם,
כְּיִלְלַת הָרוּחַ
עַל שָׂדוֹת מוּשְׁלָגִים.
לֹא נִתָּן
לְשָׁתְקָה.
בּוֹכָה עַל דְבָרִים
רְחוֹקִים.
חוֹל שֶׁל דָּרוֹם לוֹהֵט
מִתְחַנֵּן עַל קָמֵלִיוֹת לְבָנוֹת.

Llora monotoma
como llora el agua,
como llora el viento
sobre la nevada.
Es imposible
callarla.
Llora por cosas
Lejanas.
Arena del Sur caliente
que pide camelias blancas.

בּוֹכָה כְּחֵץ לְלֹא מַטָּרָה,
כְּעֶרֶב לְלֹא מָחָר
וְצִפּוֹר רִאשׁוֹנָה מֵתָה
עַל עָנָף אִילָן.
הוֹ גִּיטָרָה!
חָמֵשׁ חֲרָבוֹת
דּוֹקְרוֹת לֵב.

Llora flecha sin blanco,
la tarde sin mañana
y el primer pajaro muerto
sobre la rama.
¡Oh guitarra!
Corazon malherido
por cinco espadas.